משמעות השם שמים

השם 'שמים' בעברית משמעו 'תכלת' או 'מרחב', והוא מתייחס לאוויר או לחלל שהכוכבים והכוכבים מהווים חלק ממנו. המסורת היהודית ממקמת את השמים כמקום בו הקדוש ברוך הוא שוכן, וכפי שנאמר בתנ"ך, זהו הגבול בין העולם המוחשי לרוחני. בתרבות היהודית, השמים נחשבים לשם עליון ומהלכים, ובוראת השם נמסר הברית בין עם ישראל לאלוהיו, והשמים משמשים סימן להצעה האדירה. מקובל לראות בשמים סימן לאידיאלים עליונים כמו חירות, שלום ותקווה. במקרא יש התייחסויות רבות לשמים בפרספקטיבות שונות, והשמים לא נחשבים רק למקום אלא גם לגורם מעצב במחשבה היהודית.