משמעות השם גרשום

השם גרשום מקורה בתנ"ך, והוא מוזכר לראשונה בספר שמות כבן של משה ואישתו ציפורה. המשמעות המילולית שלו היא "זר" או "מגרש" מכיוון שההקשר בתנ"ך מתייחס להוצאתו ממצרים. לפי המסופר, משה נתן את השם לגרשום כדי להביע את ההרגשה שלו כאדם זר בארץ נוכרית. ההגייה של השם גרשום משתנה בין התגלויות שונות שלו, אך היא נשמרה בלב הלשון העברית בימינו. מקור השם חופף למספר תרבויות, במיוחד בהקשר המקראי וההיסטורי, שם הוא משמש לציון קיום והשתייכות.